אמיתות חכמת הקבלה

רבני בית ההוראה
ו' תשרי ה'תשע"ח
שאלה:
לכבוד הרב שלום וברכה וברכת חתימה טובה!
אנו קבוצת חברים הלומדים תורה ומנסים לגלות את אמיתה כפי שניתנה בסיני ונמסרה לנו במסורת חז”ל. בלימודנו שמנו לב לנקודת תפנית מדאיגה שחלה לפני כמה שנים אשר הכניסה מבוכה בעם ישראל וגרמה להשחתת הדת בדרכים שונות.
בשנים האחרונות החלה פריחה של לימוד החסידות והשקפות רוחניות לגבי עניינים שונים בדת. כשתרנו אחר אבותיהם של הללו גילינו שכולם נובעים ממקור אחד, מעיין הקבלה ומיני אז התחלנו ללמוד אודותיה. לתדהמתנו הרבה גילינו שמדובר באוסף השקפות, אשר נולדו החל מהמאה ה- 12 למניינם וכולם ללא יוצא מן הכלל ללא מסורת. השקפות אלו, כמו גלגול נשמות, הספירות ותיאורים של האלוקות לא רק שאינם מופיעים בדברי חז”ל, הגאונים וראשוני הראשונים, אלא אף סותרים אותם ממש. כאילו מדובר בשתי דתות. אפילו ספר הזוהר, אשר חונכנו כאילו נכתב ע”י התנא רבי שמעון בר-יוחאי התגלה בפשטות כזיוף מסוף המאה ה- 13 למניינם.
שאלנו רבנים ומקובלים והתשובות שקיבלנו מכוונות לנקודה עיקרית אחת והיא שהתוקף לקבלה על רעיונותיה הוא האר”י הקדוש הרשאי לתקף דעות והשקפות גם אם אין להן שום מסורת. גילינו כי דמותו של האר”י היא יותר אגדה מאשר מציאות. כלומר, הוא לא כתב בחייו שום ספר ואורחות חייו טרם הגיעו לארץ אינן ברורות עד תום. שהותו בארץ הייתה קצרה מאוד, כשנתיים עד שנפטר וסיפורי המופתים, אשר נכתבו אודותיו מביכות בגוזמותיהן הנשמעות כבדיה בעיני כל קורא כנה וישר.
נראה שהאר”י הנו דמות פיקטיבית (מציאותית אך שונה מהסיפורים אודותיה), אשר נועדה לבסס דת חדשה אשר קמה שנים אחר מותו ממש כשם שיש”ו הנו דמות פיקטיבית אשר נועדה לבסס דת חדשה אשר קמה שנים אחר מותו. האין כאן שתי דתות? מדוע המאמינים בקבלה לא מכריזים על דת חדשה דת האר”י כשם שהנוצרים הכריזו על דת חדשה של יש”ו הנוצרי?
לאחרונה הציעו לנו לארח רב מקובל (המכהן כרב עיר) וחשבנו אולי יענה הוא על שאלותינו, אך כמו במקרים אחרים דבריו רק חיזקו את שאלותינו. מצורף קישור לסרטון קצרצר המתמצת את תשובתו של הרב המקובל:
https://drive.google.com/open?id=0BynQdtn6LgjzQjN4Vjc0eEp2ZUU
אנו מצרפים כאן קישור נוסף לאתר המכיל חומר לימודי שרוכז ע”י החברים הפונים כאן לכבוד הרב בשאלה שלמעלה.
https://milhemet-tora.blogspot.co.il/
תשובה:
שלום וברכה
ראשית יש לך כמה טעויות הסטוריות. התפיסה כביכול הקבלה אינה קדומה ולא היתה בזמן הראשונים אינה נכונה הסטורית: הרמב”ם אכן לא נחשף לנושא של הקבלה, אבל היתה שושלת קבלה מאוד ברורה שכללה רבים מראשוני הראשונים, כמו הרמב”ן הראב”ד רבי יצחק סגי נהור ועוד אחרים, וכמובן הרוקח. היא היתה ידועה אגב גם לריב”ש שחלק על בעלי הקבלה בכמה נקודות כידוע, ועוד ועוד ראשונים.
הנושא של יחוס הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי ישן מאוד ונכתב עליו רבות, אני מתפלא על אנשים חוקרים כמוך וכמו חבריך, שמבטלים כלאחר יד מסורת שהתקבלה בעם ישראל מדורות על ידי כל חכמים, ומקבלים באמונה פשוטה דבריו של איש אחד שגם אשתו הודתה שכיזב, הלא הוא משה די ליאון שכפר בקדמות הזוהר.
האר”י הק’ לא היה חלילה דמות פיקטיבית, הוא היה קיים כל בני משפחתו מוכרים, קברו ידוע, רבותיו מוכרים וכך גם חבריו, הוא היה תלמידו של השיטה מקובצת, והיו לו תלמידים רבים, הוא חי בתקופה מאוד פעילה מבחינה תורנית בעיר צפת, ולכך כל קשריו התורניים והחברתיים ומשפחתיים ידועים ומכרים והם בעלי סימוכין רבים.
לימוד של האר”י עם אליהו הנביא היתה ידועה ומקובלת על כל חכמי דורו, שהיו כולם מגדולי ההלכה הכי מוכרים, ולא היה מעולם חולק בדבר.
אגב נושא הספירות שהזכרת וגלגולי הנשמות ועוד נכתבו כבר על ידי הרמ”ק שהיה רבו, האר”י רק גילה חידושים נוספים שלא היו מוכרים והם אופן התחלקות הספירות ל”פרצופים” ועוד.
השאלה שלך היתה מאוד כללית, אינני יודע שום סתירה בין התפיסות הקבליות למה שכתבו בגמרא ובראשונים, אם תשאל פרטנית אנסה לעזור, אף שאינני דוקא האיש הכי מוסמך לענין.
באופן כזה של שאלה איש לא ישכנע אותך כיון שבעצם לא שאלתך כלום, לא אמרת שום דבר מעבר לכך שאתה לא מעונין להאמין בתורתו.. שאל משהו
ובכלל קצת צניעות, שים לב לעושר העצום והחכמה האין סופית שבדברי רבותינו הראשונים והאחרונים, וכל אלו האמינו בבדייה הזו… אז כנראה יש כאן משהו שכדאי לחקור יותר לעומק..
יום נעים.
10 תגובות
·         מאת רפאל שאובי:
שלום וברכה, אני חברו של דוד ששלח את השאלה ולהלן מספר הערות:
א. כתבתם ש”שושלת קבלה מאוד ברורה”, אך כל השמות שהזכרתם הם מהמאה ה- 12 וה- 13 למניינם. אין כאן מסורת ממשה רבנו. חסרים 2000 שנה
ב. כתבתם כי ידוע שהאר”י למד את הדברים מאליהו. והרי חז”ל דרשו על הפסוק “לא בשמים היא” שאין נביא רשאי לחדש דבר. אם כן ראיה שהסיפור אינו נכון. חוץ מזה מהיכן ראיה שהאר”י היה נביא או שהתגלה אליו אליהו?
ג. התבססתם בכך שהדברים התקבלו ע”י רוב. הצדוקים בבית שני היו פעם רוב. גם עובדי הבעל והאשרה בימי בית ראשון היו הרוב. אפילו אחרי שבתאי צבי נטו הרוב.
מכיוון שאין מסורת בעניין ניתן בפשטות לקבוע שמדובר בדת אברהמית חדשה שהוקמה במאה ה- 12 למניינם
בברכה, רפי
·         מאת רבני בית ההוראה:
מה שאמרו שנביא לא רשאי לחדש דבר מדעתו, הוא בדבר הלכה, שכמובן סותר דין מהתורה, אבל להסביר יותר לעומק דברים הנוגעים לאלוקות שכלל לא היו ידועים קודם, ודאי שניתן לגלות על ידי נבואה, בשמים אומרים אמת, רק קביעת ההלכה כאשר יש מחלוקת בינה לבין כללי ההלכה בארץ הם לפי כללי ההלכה בארץ. הדבר הזה מעבר להיות סברא פשוטה [מה יכול להיות יותר אמיתי ממה שמגלים לנו מהשמים…] נתבאר גם בארוכה בס’ שפתי חיים אמונה ובחירה, ובשו”ת וישב הים חלק א’ להרב יעקב הלל, ראו שם בהרחבה רבה מאוד בכל הנושא הזה, ובהגדרה של אלו ואלו דברי אלוקים חיים והמסתעף מזה.
הדימוי שלך לצדוקים הוא אפילו לא דמגוגיה זולה… שכן אני מדבר על חכמי ישראל שהיו ועודם מקובלים בעיני כל תלמידי החכמים כמסורת התורה וכעיני העדה, כל הפסיקה ההלכתית היא תמיד על פי אותם חכמים שאגב ביניהם מרן השו”ע, כך שלהשוות לצדוקים זו אפילו לא בדיחה. למעשה יכול היית לומר שאם הולכים לפי הרוב אז גם הגויים רבים יותר מהיהודים… ודאי לא התכוונת ברצינות למה שכתבת.
·         מאת הלל ברודסקי:
שלום רב,
ראשית הכל הרבה תודות להרב הגאון המשיב כעניין וכהלכה לדברי משטיני ומקטרגי מסורת שהתקבלה בעם ישראל מדורות. יהי רצון שנזכה כולנו באריכות ימים ובריאות טובה של הרב כדי שנזכה ללמוד מתורתו!
זה מאוד חדש בשבילי שמשה די ליאון כפר בקדמות הזוהר. אינני חוקר, אבל למיטב ידיעתי אותה “מסורת שהתקבלה בעם ישראל מדורות על ידי כל חכמים” אומרת שמשה די ליאון הוא זה שהפיץ ספר זוהר לראשונה.
מה שמקצת רעיונות דומות לאלה שבספר הזוהר אפשר למצוא גם אצל חכמי ישראל הקדמונים לא מפתיע אותי וגם לא מוכיח ולא כלום, שהרי אפשר לצוא אותם גם אצל חכמי סין העתיקה.
אבל – האם קיום של הספר הזה מוזקר אי פעם אצל איש ישראל, בין חכם בין הדיוט, לפני משה די ליאון?
(כמובן ספר כגון “תיקוני הזוהר” לא יעזור כאן כלל, שהרי גם עליו איש לא שמע מאומה עד משה די ליאון).
זה יעזור מאוד אם יוכל הרב לציין מקור מדוייק.
תודה מראש!
·         מאת רבני בית ההוראה:
אני אכן לא דייקתי, ר’ יצחק דמן עכו טען שאשתו של ר’ משה דלאון טענה שבעלה המציא את הזוהר, אולם לאחר מכן הוא חזר בו מדבריו אלו והאמין אף הוא בקדמות הזוהר. למעשה אינני בקי מספיק כדי לציין מי החזיק בחלקים מהזוהר, אבל גם רבי יעקב עמדין שטען בספרו מטפחת סופרים שיש חלקים שהשתרבבו לזוהר בזדון או בשגגה על ידי משה דלאון, לא כפר בעצם אמיתות רוב הספר, ידוע היה תמיד שיש זוהר, וברור שיש חכמה אלוקית שהיתה ידועה מדורות. למעשה כל ספר יחזקאל הוא מעשה מרכבה, וענין מעשה מרכבה מוזכר גם במסכת חגיגה, כך שלעצם הענין זה כלל לא משנה, חכמת הקבלה ודאי היתה ידועה כבר בתקופת הנביאים ובובדאי בזמן התנאים והאמוראים, ארבעה נכנסו לפרדס וכו’. ולכן כדי לקבוע מה אמת ומה לא, יש לנו את הכרעת כל גדולי הדורות ב800 שנה האחרונות שהיו ענקי רוח ומקובלים עלינו בכל תחומי היהדות בלי פקפוק. אבל אין ספק שלא מדובר בדבר שמעצם מהותו כולו לא היה קיים. ממילא אנחנו מאמינים בכל מה שהתקבל על ידי חכמי הדורות הנ”ל.
·         מאת הלל ברודסקי:
זה גוף השאלה – מי יאמר לנו שיש קשר בין ספר הזוהר ובין מעשה המרכבה וחכמת הסוד האמיתית?
ומה ש”יש לנו את הכרעת כל גדולי הדורות” אינה ראיה כי רבים מהם כבר עמדו על כך שהוא מזוייף כולו או מקצתו, והנודע ביהודה אף מעיד ש”הקבלה הזאת” איש לא יודע מה פירוש האמיתי של דברים שיוצאים מפיהם אלא הם מוציאים דברים מפיהם בלי להבין אותם כלל. ומכל מקום – השאירו לנו מקום להתגדר בו.
מה שאני בינתיים מבין שהרב”ה לא מביא תקלה ע”י צדיקים ולא בכדי נתגלגלו הדברים ואמר מר את מה שאמר בתחליה.
גמר חתימה טובה!
·         מאת רבני בית ההוראה:
מה שהיתה כוונתי לחדד הוא שבדבריכם היו שני נושאים: א. האם כל המושגים הקבליים של עולמות העליונים וכו’ הם אמיתיים. ב. ס’ הזוהר באופן ספציפי. ועל זה אמרתי, שכיון שעל עצם המושג חכמת הקבלה אין פקפוק והיתה ידועה עוד בימי הנביאים, וכל השאלה האם סדר השתלשלות העולמות וכו’ הוא כפי המבואר בזוהר הק’, ההקצנה שלכם לשלול מכל וכל ולומר דת חדשה היא חסרת טעם. ולעצם הענין הוספתי שכל חכמי ישראל בכל הדורות קיבלו את דברי האר”י כאמת מוחלטת, ומיעוט מבוטל ביותר פקפק בחלקים מועטים בזוהר. וכיון שכל החיים שלנו מושתתים על הכרעות הראשונים [בלי דברי רבותינו הראשונים האלו שקיבלו את הזוהר, לא היינו לקיים כמעט שום מצוה כהלכתה….], אינני מבין מה פתאום כאן יש מקום לפקפק בדבריהם, מלבד הרצון “למצוא בקעה להתגדר בה”, וד”ל.
·         מאת הלל ברודסקי:
לכבוד הרב הגאון המשיב,
זה נכון שכבר הרבה שנים על כל שמסתפק באמיתת ספר הזוהר מסתכלים כמו שנוצרים במאות הביניים היו מסתכלים על יהודי (כלומר – דפוק, טיפש ועיקש שלא מאמין במה שכל אדם נורמלי מאמין).
המצב הזה לא התחיל לפני 800 שנה – עוד רבנו הנודע ביהודה מעיד שבדורו רבים לא מאמינים בו, וזה היה הרבה לפני ה”השכלה”. אבל – אפילו שהמצב כבר 800 שנה כך
יותר מזה – אני מודה בפה מלא שלשאול שאלות באמיתת ספר הזוהר נהפך להיות דבר מסוכן בציבור שלנו. במקרה הטוב מסתפקים בכך שקוראים אותו “שקצן”, “כופר” ו”בעל מחלוקת”.
חוץ מזה – יש ראיות של ממש באמיתת ספר הזוהר?
·         מאת רבני בית ההוראה:
ספר מצרף לחכמה’ הוא ראש לספרים שבאו להגן על אמיתות חכמת הקבלה והשתלשלותה בכלל ועל ספר הזוהר וחכמת האר”י בפרט ויצא לאור לראשונה בשנת שס”ט כאמור כשישים שנה בלבד אחר פטירת האר”י ז”ל ובאמת קדמו לו בנושא זה ספר האמונות’ לר’ שם טוב בן שם טוב שיצא לאור במאה הראשונה לאלף הששי וספר עבודת הקודש’ לר’ מאיר בן גבאי שיצא לאור בשנת רצ”א אמנם עיקר מגמתם בספריהם היתה לאמת ולחזק את חכמת הקבלה כנגד לימודי הפילוסופיה שהתפשטה אז באותה תקופה וכנגד כמה דברים הכתובים בספר מורה נבוכים’ להרמב”ם אחריו יצאו לאור שני ספרים חשובים בנושא זה האחד קדמות ספר הזוהר’ לר’ דוד לוריא הרד”ל שיצא לאור בקעניגסבערג תרט”ז והשני ספר מגן וצנה’ לר’ יצחק אייזיק חבר תלמידו של ר’ מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר”א המכונה פה שלישי להגר”א.
ראה עוד ס’ צייטלין לרבי הלל צייטלין מאמר מקיף מאוד שמוכיח שהרהב מאוד דברים שכלל לא היו ידועים בזמן משה דלאון נכתבו בפירוט בזוהר באנטומיה אסטרונמיה ועוד, ומאריך בעוד הרבה הוכחות.
אישית באמת לא עסקתי בענין לעומק, אבל אם אכן הנושא מעניין אתכם, קחו את הספרים הנ”ל ולימדו אותם, הם נגישים היו בספריה הלאומית ובכל המאגרים התורניים, וכך תוכלו באמת לדון בענין על כל הבטיו בצורה יותר מעמיקה ולא רק לחפש הסטורית מתי הוכר הספר לראשונה לציבור.
·         מאת דוד אקסלרוד:
כאשר פתאים שהאמינו בדברי יש”ו התעקשו לצרף את ספרם החדש למורשת ישראל בסופו של דבר הם נאלצו להקים דת חדשה. תהליך דומה התרחש עם ייצוב אסלם כדת חדשה. סוף דבר , אין ספק ש”זוהר” הנו לא פחות חידוש מ”ברית החדשה” או “קוראן”. מדוע לא להיות ישרים ולהכריז על הקמת דת אר”י כמו שנעשה עם דת יש”ו ודת מוחמד?
·         מאת רבני בית ההוראה:
כל פעם מדהים אותי מחדש לראות כיצד אנשים נעולים על מה שהם רוצים, וכל מה שתאמר לא יעזור… זו פשוט בדיחה אבל כנראה שכך הוא הטבע האנושי
ביהדות יש מושג של נבואה רוח הקודש, קבלה מפי מגידים שמימיים, זה מקובל בכל הדורות ותמיד היה, וזה גם אחד מי”ג עיקרי אמונה. אם כל גדולי ישראל בכל הדורות ראו באר”י הקדוש איש אלוקים שקיבל מפי אליהו הנביא, כל השוואה חלילה לנביאי שקר ומחללי שם שמים או טפשי ומגוחך. וכי מפני שיש נביאי בעל גם לנביאי אמת לא נשמע?! יסכר פי דוברי שקר על קודשי ישראל. באותה מידה תוכל לשאול שאם בלעם הוא אדם שלילי, למה לשמוע למשה רבינו
[ואנא אל תתחיל להתפס לשאלה האם יש נבואה בזמנינו או לא ומתי הפסיקה ומה הגדר של קבלת מגידים וכו’, קבל את הדברים על פי העקרון שאני מציג, ולא על פי דיוקי לשונות
…].מאת דוד אקסלרוד:
התגובה ממתינה לאישור. 
מה לעשות שאנו, היהודים קובעים אמיתות התורה רק ואך לפי מסורת ממשה רבינו? על כן אנו נקראים בני דת משה. אתם קובעים אמיתות תורתכם על בסיס נתונים אחרים? זה הוא אשר אמרתי – ראוי לכם להיקרא “בני דת אר”י
                                בשלב זה פשוט נחסמתי -  החלפתי כמה נוסחים של אותה טענה – סוף דבר המסכנה היא שאין לקבלה מסורת, אם כן, הרי שזה דת חדשה. – "התגובה ממתינה לאישור" אשר אף פעם לא מגיע!



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תכתובת

שמואל אליהו

רב שרקי